התחלת פרויקט — המסך הראשון, מעקב השלבים ומצב צ'אט לעומת מצב טופס

לפני שתראו את מצב צ'אט או מצב טופס, /start/classic מציג בחירה פשוטה אחת: שני כרטיסים גדולים מתחת לכותרת "מה אנחנו בונים היום?" עם הכיתוב "בחרו דרך — תמיד תוכלו לחזור ולבחור את השנייה."

הכרטיס הראשון, "יצירת מוצר חדש", הוא הדרך האמיתית והפעילה — התיאור שלו אומר "ענו על כמה שאלות וצפו ב-aiKit יוצר אתר, אפליקציה או לוח בקרה אמיתיים — בשידור חי, תוך כדי", עם קריאה לפעולה "התחילו לבנות →". זה מה שהמדריך הזה, וכל מדריך אחר במרכז העזרה הזה, מכסים.

הכרטיס השני, "בניית ערכה מותאמת אישית", מסומן בכנות "בקרוב →" — התיאור שלו ("הרכבת פרויקט מתוך הכלים והרכיבים המוכנים של aiKit") מתאר דרך עבודה עתידית, לא משהו שאפשר לעשות עדיין. לחיצה עליו לוקחת אתכם למסך placeholder פשוט שאומר בדיוק את זה: "זה יגיע בקרוב. אנחנו עדיין מתכננים את הדרך הטובה ביותר לעזור לכם לבנות מהכלים של aiKit", עם כפתור "→ חזרה לבחירות" שמחזיר אתכם למסך שני הכרטיסים. שום דבר אחר במסך הזה עדיין לא פועל.

אחרי שבוחרים "יצירת מוצר חדש", מופיע בחלק העליון של המסך מעקב התקדמות בן ארבעה שלבים, ונשאר שם לאורך כל הפרויקט: "ספרו לנו על הפרויקט שלכם" ← "אנחנו מראים לכם מה אפשרי" ← "אתם מעצבים אותו" ← "עולים לאוויר". במסכים צרים השמות מתקצרים ל"ספרו לנו / נראה / עיצוב / עולים לאוויר".

כל שלב מופיע כנקודה ממוספרת עד שמגיעים אליו, כסימון V אחרי שעברתם אותו, ומסומן כפעיל בזמן שאתם בו — כך שבכל רגע אפשר להסתכל על החלק העליון של המסך ולדעת בדיוק איפה אתם ומה נשאר.

אחרי מסך הכניסה, הבחירה הראשונה האמיתית היא מצב צ'אט או מצב טופס, וניתן להחליף ביניהם בכל עת עם מתג קטן. מצב צ'אט הוא שיחה — aiKit שואל שאלה אחת בכל פעם, כמו שהייתם מתארים את העסק שלכם לאדם שיושב מולכם. מצב טופס הוא אותן שאלות בצורת טופס מובנה עם שלושה קטעים שניתנים להרחבה, שאפשר לפתוח בכל סדר.

אלה לא שני מוצרים שונים — אלה שתי דרכים שונות למלא את אותו פרויקט בסיסי. כל מה שתזינו באחת מהן עובר אוטומטית לשנייה אם תחליפו ביניהן, כך שבחירה במצב צ'אט לא תנעל אתכם מהטופס המסכם של מצב טופס בהמשך, וההפך. מצב צ'אט הוא מה שמבקר חדש רואה כברירת מחדל.

• שם הפרויקט או העסק שלכם, ותיאור של מה שאתם רוצים לבנות — ככל שהתיאור מלא יותר, הטיוטה תהיה מדויקת יותר. אין צורך לכתוב הכול כפסקה גדולה אחת: גם מצב צ'אט וגם מצב טופס מאפשרים לבנות את התיאור פסקה אחרי פסקה (עם הנחיות קלות לגבי מה עדיין שווה להוסיף), או להדביק הכול בבת אחת — ראו את המדריכים "מצב צ'אט" ו"מצב טופס" למטה להסבר מדויק.
• אתר קיים, אם יש לכם (אופציונלי) — aiKit קורא אותו במהירות, כך שהשאלות והתוכנית מבוססות על העסק האמיתי שלכם ולא על ניחושים.
• למי זה מיועד בעיקר, ומה המטרה המרכזית (שניהם אופציונליים) — זה הדבר היחיד ש-aiKit מתאים בשקט את שאר התוכנית אליו.
• איזה סוג פרויקט זה — אתר, דף נחיתה, פורטל לקוחות, כלי פנימי, אפליקציה, מערכת ניהול, או משהו אחר. אפשר לבחור יותר מאחד אם הפרויקט באמת צריך גם צד ציבורי וגם תוכנה מאחוריו.
• כיוון סגנון חזותי, אם כבר יש לכם רעיון — או שאפשר לתת ל-aiKit להציע אחד על סמך כל מה שסיפרתם לו.
• שדות עומק אופציונליים נוספים, רק במצב טופס (ראו את המדריך "מצב טופס, שלב אחר שלב" לדעת איפה כל אחד נמצא): מה מניע את הפרויקט כרגע, מה כבר ניסיתם בעבר, מספרים ספציפיים שכדאי לדעת, ועבודה תפעולית מאחורי הקלעים שהלקוחות לא רואים לעולם — בנוסף לתיבת הערות פתוחה בכל אחד משלושת הקטעים של מצב טופס, לכל דבר אחר שלא נכנס לשדה מובנה. אף אחד מאלה אינו חובה, אבל כל מה שתוסיפו מגיע למודל שכותב את התוכנית שלכם באותו משקל כמו התיאור המרכזי שלכם.

אפשר לענות על כל השאלות, לראות טיוטה ראשונה שלמה, ולשפר אותה, בלי ליצור חשבון. הפרויקט הראשון שלכם חינם בדרך הזו מההתחלה ועד הסוף.

יש שלוש נקודות מאוחרות יותר שבהן aiKit מבקשת ממך ליצור חשבון חינמי, וכדאי להכיר אותן מראש כדי שאף אחת מהן לא תפתיע אותך: התחלת פרויקט שני, פתיחת רשימת הפרויקטים שלך כדי לראות את כל מה שיצרת, ופרסום פרויקט לקישור חי (אתר חי צריך בעלים אמיתי). בשתי הראשונות מופיע כרטיס הרשמה ממש במקום שבו אתה נמצא, מעל מה שעשית — שום דבר שהקלדת לא יאבד, וביצירת החשבון תמשיך בדיוק מהנקודה שבה עצרת. הסדר מכוון: אתה רואה ערך ממשי וברור לפני שמבקשים ממך להתחייב לשום דבר.

לרוב שדות הטקסט בשאלות — התיאור שלך, הקהל, המטרה, ההשראה, שדות העומק הנוספים של מצב טופס והערות הסעיפים, ותשובות חופשיות בראיון או בתיקונים — יש לידם לחצן מיקרופון (הוא פשוט לא מופיע בדפדפנים שאינם תומכים בהכתבה קולית, במקום להציג רכיב שבור). המילים מופיעות בשדה תוך כדי דיבור. המיקרופון ממשיך להאזין גם במהלך הפסקות (טלפונים מסיימים הקשבה אחרי שתיקה קצרה, ולכן הוא מתחיל הקשבה חדשה בשקט ומוסיף לאותו שדה) עד שתלחץ עליו שוב כדי לעצור, או אחרי כ-20 שניות של שתיקה. מיקרופון אחד בלבד מאזין בכל רגע: לחיצה על המיקרופון של שדה אחר עוצרת את הראשון. אם הקלדת תיאור ארוך היא מעייפת יותר מהסבר בקול, אפשר להכתיב במקום זאת, והמילים שאתה אומר נכתבות ישירות לשדה.